מה הקשר בין השמנה לסרטן שד והאם כולן עולות במשקל בזמן טיפולים לסרטן שד?
השמנה מהווה סיכון לכמה סוגי סרטן, ביניהם לסרטן שד לאחר גיל המעבר. הקשר של השמנה לסרטן הוא דרך מדדי דלקת, אינסולין והורמוני מין כגון אסטרוגן וטסטוסטרון. בעצם נוצרת סביבה שעוזרת לתאים סרטניים לשגשג. הקשר עם סרטן שד לאחר גיל המעבר הוא בעיקר דרך האסטרוגן. לאחר גיל המעבר החשיפה לאסטרוגן תהיה מרקמת השומן ולא מהשחלות. ככל שרקמת השומן גדולה יותר החשיפה גבוהה יותר וזה מהווה גורם סיכון לסרטן שד חיובי לאסטרוגן.
לפני גיל המעבר עודף משקל או השמנה לא מהווים סיכון לסרטן שד.
ירידה במשקל מרקמת השומן מורידה סיכון לסרטן שד לאחר גיל המעבר. דווקא בתחילת גיל המעבר מתחילה האטה בקצב חילוף החומרים ונשים רבות חוות עליה במשקל, כולל השמנה באיזור הבטן. נדרש יותר מאמץ מבעבר לרדת במשקל.
ומה קורה למטופלות סרטן שד בזמן טיפולים?
נשים שעוברות כימותרפיה עלולות לחוות עליה במשקל.
יש כמה סיבות לכך: סטרואידים שמקבלים במהלך הטיפול ועשויים להגביר תיאבון, שינויים בחשקים ואכילה שונה מהרגיל, לעיתים אכילת יתר בשל בחילות (לא תמיד! לפעמים אוכלים פחות), דלדול שריר שיתכן בתקופה זו וגורם לדרישה נמוכה יותר לקלוריות והשראה של גיל המעבר בטיפול הורמונלי שגם גורמת לדרישה נמוכה יותר של קלוריות.
האם כל אישה שעוברת כימותרפיה עולה במשקל? לא!
כמו שלא כל אישה בטיפולי פוריות מגיבה לטיפולים בעלייה במשקל, גם בכימותרפיה לא כולן תעלינה במשקל. אגב יש גם נשים שיורדות במשקל, לעיתים לא מסיבה חיובית אלא מתופעות לוואי קשות שמקשות על אכילה.
העלייה במשקל לרוב לא גדולה ויכולה להסתכם בכמה קילוגרמים. לעיתים נשים חוות ביקורת על כך שזה מפריע להן.
לנשים כאלה אני מציעה להקפיד על אכילה מאוזנת אך לא להתחיל דיאטה בזמן הטיפולים. אני ממליצה על פעילות גופנית אנאירובית, כזו שמשמרת את השרירים וגם אירובית עד כמה שניתן עם הרבה הקשבה לגוף. את ההתמקדות בקלוריות של האכילה מומלץ לשמור לאחר סיום הטיפולים.
אז איך שומרים על המשקל או יורדים במשקל?
מילת המפתח היא סבלנות. ההבנה שקצב הירידה יהיה שונה, איטי יותר, חשובה כדי לא לחוש אכזבה מתוצאות.
תשומת הלב צריכה להיות להרגלי אכילה טובים, שינוי הרגלים שלא משרתים את המטרה ופחות ספירת קלוריות. אימוץ הרגלים טובים הוא הישג מעולה גם אם בהתחלה לא רואים את התוצאה בירידה במשקל.
על מנת ליצור מאזן אנרגיה שלילי מומלץ לשים לב לתזונה ולשלב פעילות גופנית של לפחות 150 דקות בשבוע. ומומלצת גם פעילות גופנית אנאירובית 2-3 פעמים בשבוע.
המלצתי בפוסט קודם על צום לסירוגין, אני חוזרת על ההמלצה גם כאן. צום לסירוגין כגון 16:8 (אכילה בטווח של 8 שעות ביממה וצום ב16 השעות האחרות) מסייע להפחתת רעב ולהוריד רמות אינסולין. מי שרוצה להתעדכן עוד קצת בנושא אני ממליצה להצטרף לדף הפייסבוק צום לסירוגין של הדיאטנית רותי פינק וגם לשמוע פודקאסט שלה עם המון מידע על כך.
דיאטה דלה יחסית בפחמימות מסייעת גם לירידה במשקל בטווח הקצר. בסופו של דבר כל סוג דיאטה (כלומר הרגלי תזונה שתאמצי) לטווח רחוק יביאו לירידה במשקל ושמירה על ההישג.
עוד כמה דברים חשובים למשקל הגוף: שינה טובה ומספקת, שתייה מרובה של מים, רישום יומן אכילה.